במקום לא מחובר לרשת, הנוחות נעלמת ברגע שהשמש שוקעת. הדרישה לחום משתלטת בדיוק כאשר תפוקת החשמל הסולארית יורדת, וגנרטור רועש או מחמם בגודל לא מתאים גורמים לערבים להרגיש מעיקים. אך בשילוב מחממי אינפרא-אדום עם מערכת פוטו-וולטאית סולארית מקבלים גישה שונה—חימום מהיר, שקט ועם סינכרון לשמש.
מה שחשוב באמת, מבחינה טכנית
מחממי אינפרא-אדום מפיצים חום קרינה. הם מחממים ישירות אנשים ומש Surfaces, במקום לנסות לחמם את האוויר. במציאות, ההרגשה נעימה מהירה יותר, והבוררים או זרמי אוויר לא גונבים את החום באותה מהירות.
מחמם אינפרא-אדום חשמלי טיפוסי צורך 1.2–1.5 kW, מה שמתאים היטב לרוב מערכות הסוללה וההיפוך האופייניות למקומות לא מחוברים לרשת. אנו מייצרים אותם עם אלמנטים מסיבי פחמן או קוורץ עבור תפוקה יציבה ואריכות חיים, וכוללים בקר תרמוסטט שמאפשר מחזור פעולה לשמירת הנוחות במקום הפעלה רציפה ללא הפסקה.
הבטיחות משולבת במכשיר. מנגנון כיבוי במקרה הפיכה מפסיק את המחמם אם הוא מיפול, ודירוג IP — בדרך כלל IP34 ומעלה — מאפשר עמידות בתנאי חוץ רגילים.
מדוע השילוב הזה עובד במערכות לא מחוברות לרשת
מערכת פוטו-וולטאית מייצרת חשמל ביום, והמחמם האינפרא-אדום משתמש בכוח הזה לפי דרישה, בדיוק כשצריך חום. במערכת לא מחוברת לרשת בגודל מתאים, המחמם יכול להיות אחד העומסים המרכזיים בערב.
מכיוון שהאינפרא-אדום מחמם ישירות עצמים ואנשים, ניתן להפעילו בהגדרות תרמוסטט נמוכות יחסית ועדיין להרגיש נוח. השילוב הזה תומך בעצמאות אנרגטית על ידי הפחתת התלות באספקת דלק ושעות הפעלה של גנרטור, וגם מאפשר שימוש במרפסות חיצוניות, סדנאות, בקתות, מבלי להמתין לחימום האוויר.
הפרטים שצריך להתייחס אליהם נכון
התאמת המחמם למערכת סולארית תלויה בקיבולת המערכת. מחמם 1.5 kW הפועל שעתיים דורש כ-3 kWh של קיבולת סוללה שימושית, בתוספת מרווח ליעילות ההיפוך ועומסים נוספים.
כדאי לבחור ממיר בעל יכולת התמודדות עם עומס ההפעלה ההתחלתי של המחמם, ולהעדיף ממיר גל סינוס טהור ככל שניתן לקבל הספק נקי יותר. למידה על מחמם שנשאר מחוץ תמיד, יש לבחור יחידה עם דירוג IP מתאים ולשמור על הגנה מפני ריסוס מים ישיר.
יש לצפות לירידה ביעילות בתנאי קור קיצוניים. המחמם מספק נוחות, אך לא יגרום לחלל להרגיש כמו חדר מחומם כאשר הטמפרטורה הסביבתית יורדת מתחת לאפס באופן משמעותי.