למה רוב מחממי החדרים האמבטיה נהרסים (ואיך תיקנו את שלנו)
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סיוט אמיתי עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים רבים, טיפות מים שנופלות באופן אקראי, ולחות גבוהה. זו סיבה מצוינת לכישלון של המכשיר. רוב מחממי החדרים לא מסוגלים לעמוד בתנאים האלה – החיבורים שלהם נקורים, החוטים שלהם נשרפים, ופתאום אנחנו נמצאים בחדר קר.
רצינו ליצור מכשיר שיעמוד בתנאים האלה.
המאבק נגד ערפל וסדקים
הבעיה עם הלחות היא שכאשר צינור הקוורץ הקר נמצא בחדר עם אדים, המים נדבקים לזכוכית. הטיפות האלה יוצרות “נקודות קרות”, מה שגורם לבעיות. הזכוכית מתרחבת באופן לא אחיד, נוצר מתח, והצינור נשבר.
כדי למנוע זאת, הוספנו שכבת הידרופובית על הזכוכית. שכבה זו גורמת למים להישאר בחוץ. הטיפות נופלות, החום נשאר אחיד, והזכוכית נשארת שלמה.
סגירת הדליפות
ברוב המקרים, המים לא פוגעים במחמם מהחזית; הם חודרים דרך החלק האחורי. בעיקר דרך נקודות החיבור.
אנו משתמשים בחומרי סיליקון בעלי עמידות בטמפרטורות גבוהות כדי לאטום את נקודות החיבור האלה. זה יוצר מחסום חזק שמונע מהלחות לחדור לחוטים הפנימיים. אין קורוזיה, אין קצרים, ואין ריח של מכשירים שנשרפו. זה פשוט עובד, גם אם חדר האמבטיה שלכם נראה כמו סאונה.
האיזון הנכון
אתם עשויים לחשוב, “למה שלא פשוט לאטום את כל המכשיר בפלסטיק?”
אבל יש בעיה: אם אטומים את המכשיר יותר מדי, הוא לא יוכל לעבוד כראוי. הרכיבים הפנימיים יתחממו יותר מדי ויישרפו.
כדי לפתור זאת, עיצבנו את המכשיר כך שיהיו בו פתחי אוורור. זה מאפשר לאוויר לזרום, ובכך לאפשר למכשיר לעבוד כראוי, תוך שהוא עדיין שומר על הלחות בחוץ. רק דבר אחד חשוב: ודאו שיש מספיק מרווח בין המכשיר לתקרה. המכשיר צריך מרווח זה כדי להישאר קר.
בסופו של דבר, זו מלחמה פשוטה בין פיזיקה לכימיה. על ידי הגנה על המכשיר מפני האוויר הלח, הצלחנו להאריך את חיי המכשיר ממספר מאות שעות לכמה אלפי שעות. כך יש לכם חדר אמבטיה חם, ואנחנו לא צריכים לדאוג שהמכשיר יפסיק לעבוד.