עצרו את השברים: למה אנו מחממים את הזכוכית לפני החיתוך
זכוכית היא חומר עקשן – היא שבירה, וכאשר משתמשים בגלגל חיתוך על יריעת זכוכית קרה, לא נוצרת רק קו חיתוך – אלא מיליון שברים זעירים. ברוב המקרים, שברים אלו יוצרים קצוות לא סדורים, או פינות שנשברות בקלות.
זה מעצבן… אך יש דרך לפתור את זה. אנו משתמשים בחימום באמצעות אור אינפרא-אדום.
איך זה עובד בפועל
ניתן לחשוב על זכוכית קרה כעל חומר “מתוח” – היא נמצאת תחת לחץ פנימי גדול. על ידי חימום הפני הזכוכית באמצעות אור אינפרא-אדום לפני החיתוך, אנו למעשה מאפשרים לזכוכית להירגע. זה מפחית את ההתנגדות של החומר ומאפשר לו להתנשם.
כאשר ראש החיתוך פוגע בזכוכית, השבר נוצר בדרך ישרה ומבוקרת. התוצאה? חיתוך נקי וחלק. אין שברים, אין קצוות לא סדורים.
למה להשתמש במנורות אינפרא-אדום?
אנו משתמשים במנורות קוורץ-הלוגן, מכיוון שהן מהירות מאוד. אם נשתמש בתנור רגיל, נבזבז הרבה זמן על חימום האוויר סביב הזכוכית – זה לא יעיל. אנרגיית האינפרא-אדום חודרת ישירות לתוך הזכוכית.
מכיוון שאנו יכולים לרכז את האנרגיה בנקודה המדויקת שבה נמצא ראש החיתוך, אין צורך לעצור את תהליך החיתוך כדי שכל היריעה תתחמם. אנו יכולים להמשיך בחיתוך.
הקשיים (החסרונות)
זה לא כל כך פשוט. שימוש בחימום מוביל לצורך ביותר אנרגיה. אם נשתמש במנורות בעלות הספק גבוה, עלינו לוודא שמאווררי הקירור יוכלו לעמוד בעומס. אם המנורות יתחממו יותר מדי, הן עלולות לגרום לעיוות ביריעת הזכוכית או לפגיעה בחוטי החשמל.
יש גם את בעיית איזון הטמפרטורה. אם הטמפרטורה גבוהה מדי, עלולה להיווצר הלם תרמי או עיוות בזכוכית. אם הטמפרטורה נמוכה מדי, נחזור שוב לבעיית השברים.
רובנו מגלים שהטמפרטורה האופטימלית נעה בין 60°C ל-100°C, בהתאם לעובי הזכוכית. העקרון הוא להשתמש בבקר PID כדי לשמור על טמפרטורה יציבה בכל חלקי היריעה. כאשר מגיעים להגדרה הנכונה, הכל עובד כראוי.